<h1>ארחות חיים הלכ' קדושה דמיושב סימן א'</h1>
<h2>דף כא:</h2>
ולענין קדושה של יוצר אור ושל ובא לציון שהוא סדר קדושה כתב הר' יונה ז"ל שנחלקו בה גאוני' אם אומרה היחיד אם לא. י"א שהיא בכלל כל דבר שבקדושה שלא יהיה בפחות מעשרה. אבל כשהיחיד מגיע לאומרים ביראה פי' דכתיב וקרא זה אל זה ואמר שנוטלין רשות זה מזה שלא יקדים האחד ויתחיל ויתחייב מיתת שריפה אלא א"כ פתחו כאחד ועל זה יסדו אנשי כנסת הגדולה כלם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה. וכשמגיע שם מדלג ואומר קדוש וברוך הוא לאל ברוך. וכן בקדושה של ובא לציון מדלגה היחיד. ורבני צרפת ומקצת הגאונים חולקי' בדבר ואומרים שהיחיד אומרן לפי שאינם אלא סיפור דברים בעלמא שאנו מספרי' היאך מקדישים אותו משרתיו וכן נמי מצאתי בשם הראב"ד ז"ל. וכן קדושת ובא לציון שהם פסוקים שאנו אומרים. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בתשובת שאלה ששלח לא' מאנשי בבל אע"פי שבספר אהבה לא כתב כן נראה דקסבר הלכה ואין מורין כן. ואין לדמותם לקדושה שאומרים בתפלה לפי שבאותה קדושה אנו אומרים שאנו בעצמנו מקדשים אותו ואומרים נקדש את שמך או נקדישך ונעריצך או כתר לפיכך אין אנו רשאי לאומרה כי אם בעשרה. כתב הר"א בנו של הרמב"ם ז"ל בחיבורו בחלק השני בפרק תפלת הצבור שהר"ם אביו חזר בו ממה שכתב בספר אהבה שהיחיד מדלג הקדושה ז"ל שחזר בו הלכה למעשה ושמע מפיו וראה הוראה מכתיבת ידו למי ששאל אותו על זה וכן הורה ועל זה אנו סומכים עכ"ל. והרבה מן החכמים אומרים שהיא כדבר שבקדושה שאין אומרו בפחו' מעשרה וכן פסק הרשב"א ז"ל.
